אבהות

לא אחת אנו עדים למצבים בהם לא נרשם בתעודת הלידה של קטין שמו של האב, לצורך רישום נדרשת הסכמה של שני ההורים וניתן לרשום את שם האב במרשם האוכלוסין. במקרה של התנגדות של אחד מהורי הקטין, מוגשת תביעת אבהות לבית המשפט ע"י אחד מהוריו, או ע"י אפוטרופוס שמינה בית המשפט או ע"י הקטין עצמו. תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית שבסופה נקבע אם אדם הוא אביו של הקטין או לא. לתביעת אבהות יש משמעות רבה בעיקר לעניין מעמדו של הקטין כאשר הנתבע הוא האב הביולוגי. העיקרון המנחה בתביעת אבהות היא זכות הקטין לדעת מי אביו מולידו וזכות הקטין למימוש זכויותיו לרבות זכויות כלכליות. לצורך קביעת אבהות לעיתים נדרשת בדיקה גנטית או בדיקת סיווג רקמות, בדיקה שכל מטרתה הוכחת האבהות או שלילתה. בתי המשפט אינם ממהרים לערוך בדיקת רקמות וזאת מחשש לממזרות מצב שבו ילד יהודי נולד עקב גילוי עריות, או קטין שנולד לאישה נשואה. קביעה שקטין הוא ממזר עפ"י הדין העברי למצב זה השלכות משפטיות וחברתיות קשות. במקרים אלו, ימנע בית המשפט מהדרישה לביצוע בדיקת רקמות. בתי המשפט יעדיפו לערוך את בירור האבהות בזהירות בהסתמך על ראיות משפטיות ונסיבתיות, כאשר הוכחה אבהות נדרש האב לתשלום מזונות ואף מזונות רטרואקטיביים, בנוסף יצטרך האב לשאת בעול גידול הילד וייקח על עצמו את הזכויות החובות של הורה. במקרה בו האב טוען שאינו האב הביולוגי של הקטין ולאור זאת יבקש להשתחרר מתשלום מזונות או כל חובה אחרת, יאלץ לפנות לבית משפט להוכיח שאינו האב.
כאשר נדרש בית המשפט לדון בסוגיה זו: יפסוק בית המשפט בהתאם לעיקרון טובת הקטין: זכות הקטין לדעת מי הוריו, מוצאו, לאומיותו, רקע דתי וכו', שכן, מדובר בזכות יסוד בסיסית של כל אדם. עם כניסת חוק המידע הגנטי לבית משפט לענייני משפחה הסמכות לחייב גבר לבדיקה גנטית רק כאשר הנסיבות מצדיקות זאת.

הסכם אבהות

כיום אנו עדים על יותר ויותר מקרים בהם ילדים נולדים מחוץ למסגרת הנישואין, בין אם מתוך החלטה מושכלת ובין אם תוצאה של יחסים מזדמנים. על כל פנים לאב הביולוגי כלפי הרך שזה עתה נולד קיימת מערכת של זכויות וחובות. כאשר  האב הביולוגי אינו מכחיש את אבהותו, מומלץ לאב לערוך הסכם אבהות שבו יסדיר את זכויותיו הוא. לרוב הסכמים אלו נעשים בהסכמה בין הצדדים ומטרתם להגדיר את מערכת היחסים ביניהם לגבי הקטין. האב יצהיר כי הוא מכיר באבהותו על הילד, יגדיר את מקומו בחיי הילד, דמי המזונות עבור הילד ותדירות הפגישות ביניהם. אלו מקרים בו בני הזוג החליטו להביא ילד לעולם ללא יחסים זוגיים. בכל מקרה עליהם לעגן יחסים אלו ואופן גידול הקטין בהסכם. ההסכם יכלול את האחריות ההורית של כל צד, ציפיות מבן הזוג השני, מקום מגורים ועוד. להסכם זה חובה לתת לו תוקף משפטי וניתן לאשרו בבית המשפט. ישנם מקרים בו בת הזוג מוותרת על מזונות לקטין, אולם ויתור זה  חסר משמעות שכן לקטין זכות להגיש תביעה מטעמו לבית המשפט לפסיקת מזונות.

 

 

 

במידה ואתם מעוניינים להגיש תביעה בנושא אבהות מומלץ להתייעץ עם עו"ד המומחה בדיני משפחה.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי: 09-7740550