משמורת

על פי החוק בישראל שני הוריו של קטין הם האפוטרופסים הטבעיים שלו. משמעות הדבר היא כי לשני ההורים החובה והזכות לדאוג לקטין לחינוכו, שלומו, מגוריו, מזונותיו וכיוב'. גם לאחר פירוד או גירושין, שני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה אצל מי מתגוררים הילדים רוב הזמן. על פי החוק לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים כגון חינוך, בריאות וכיוב'. הורים, החיים בנפרד, יכולים להסכים מה יהיו סידורי חלוקת זמן השהות של כל אחד מהם עם הילדים, האם יהיה הורה אחד שאצלו יהיו הילדים מרבית הזמן ומה יהיו הסדרי הראיה של ההורה השני, שמכונה ההורה הלא משמורן. הסכם כזה חייב לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

האישור יינתן רק לאחר שבית המשפט/בית הדין השתכנע כי ההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. כאשר אין הסכמה בין ההורים יוכרע עניין משמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסמכות בעניין משמורת ילדים נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה . ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט/בית הדין הרבני, ולבקש שינוי משמורת מבן זוג אחד למשנהו או שינוי הסדרי ראיה. כל זאת משיקולים של טובת הילד. דוגמא לבקשה לשינוי הסדרי ראיה היא בקשת הגירה שבה מבקש ההורה המשמורן להגר עם הילד אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל. 

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי: 09-7740550