גירושין - חוקים ישראלים.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקפו ב- 17/7/2016,  חוק זה חולל שינויי משמעותי בהליכים משפטיים בכל הנוגע לסכסוך משפחתי, מטרת החוק לנסות ליישב את הסכסוך בהסכמה  ולהימנע מהצורך בהתדיינות משפטית. גם טרם כניסת החוק  היו כאלה אשר  העדיפו לפתור את המחלוקות ביניהם בהליכי גישור. אך היו זוגות שהעדיפו לפנות להליכים משפטיים מסיבות שהפער ביניהם היה גדול, ו/א שהליכי הגישור לא הועילו. מטרת החוק למנוע הסלמה בין הצדדים לגרום לבני הזוג טרם הגשת תובענה לנסות ליישב את הסכסוך ביחידת הסיוע הקרובה למגוריהם שליד בית המשפט.

החוק מטיל חובה על הצדדים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ולהשתתף בפגישות מידע, היכרות ותיאום להלן: (פגישות מהו"ת) ביחידת הסיוע יובהר לצדדים שניתן ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה באמצעות גישור. בשלב הראשון יינתן מידע על ההליכים ביחידת הסיוע, מידע על הדרכים בהם ניתן ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, לרבות טיפול משפחתי, ייעוץ וגישור, ועל השירותים הניתנים ביחידת הסיוע ובקהילה.

במהלך המפגשים הבאים יינתנו פתרונות לבעיות שהן תוצאה של המשבר, תיבדק עוצמת הסכסוך ותקשורת בין בני הזוג וילדיהם.

לבני הזוג אפשרות לקיים 4 פגישות ביחידת הסיוע, לאחר הפגישות הללו תינתן המלצת יחידת הסיוע להמשך הטיפול.

עם הגשת הבקשה תחל תקופת עיכוב הליכים של 45 יום עם אפשרות לארכה של 15 יום. סך הכול הפגישות יתקיימו תוך 60 יום לכל היותר בתוך תקופת עיכוב ההליכים. לאחר תום 4 הפגישות  תוך 10 ימים יודיעו הצדדים אם ברצונם להמשיך את ישוב הסכסוך.

היה ואחד הצדדים הודיע על רצונו להפסיק את הליך ישוב הסכסוך יהא עיכוב הליכים נוסף של 15 יום.

היה והצדדים הביעו את רצונם בהמשך ההליך ביחידת הסיוע יסכימו הצדדים על עיכוב הליכים הדדי בכתב.

אם הניסיון ליישב את הסכסוך לא צלח, מי מבני הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי להגיש תובעה לבית במשפט, תוך התקופה שנקבעה  בחוק לערכאה השיפוטית המוסמכת. אם לא יעשה זאת בתוך התקופה שהוקצבה בחוק, יהיה רשאי הצד השני להגיש את התובענה לכל ערכאה שיפוטית לפי בחירתו.

החוק חל על סכסוכים בין בני  זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם, אלה נדרשים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בכל אחד מהעניינים האלה:

1. ענייני נישואין וגירושין
2. יחסי ממון/תביעה רכושית בין בני זוג.
3. מזונות או מדור של בן זוג או של ילד/ה.
4. כל עניין הנוגע לילד/ה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

היה ומתנהלים הליכים בין הצדדים ואחד מהם מעוניין להגיש תביעה חדשה באחד הנושאים לעיל, מוטלת חובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך.

אי התייצבות לפגישות:

החוק קובע שהתייצבות כמוה כהתייצבות לדיון בבית המשפט. אי התייצבות לפגישת מהות, לבקשת צד שהתייצב לפגישות מהות, רשאית הערכאה המשפטית להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב. להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב.

סעדים זמניים:

להבדיל מתביעות רגילות, כל אחד מהצדדים רשאי להגיש עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך  בקשה לסעד זמני /דחוף לערכאה השיפוטית. לאו דווקא הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, גם הבן זוגי השני יכול להגיש סעדים זמניים/ דחופים.

סעדים זמניים: סעד זמני לשמירת המצב הקיים, צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיקול. סעד זמני נועד להבטיח סעד בתובענה העיקרית.

סעדים דחופים: צד רשאי בכל עת להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת  בקשה לסעד דחוף, גם אם לא הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כגון: בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, אשפוז וטיפול פסיכיאטרי  שאין הסכמה בין ההורים בקשות להנפקת דרכון/ אישור יציאה מן הארץ,  סעד דחוף בעניין מזונות או הבטחת קשר עם הקטין עם כל אחד מהוריו. סעדים דחופים יינתנו במקרים חריגים שבהם ההמתנה לפגישת מהו"ת הראשונה עלולה לגרום לנזק ממשי לאחד הצדדים.

עורך  הדין ביישוב סכסוך:

בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיות מוגשת ע"י המבקש או בא כוחו, הפגישה הראשונה מיועדת למידע היכרות ותיאום, הצדדים מתייצבים לבדם ללא עורכי הדין, פגישה זו מיועדת להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך ובחינת דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. בפגישות הבאות רשאים הצדדים לצרף את עורכי דינם. יחידות הסיוע מחויבות לתת לצדדים הזדמנות להיוועץ עם עורכי דין לפני שיקבלו עליהם התחייבות משפטית לרבות בעניין הסדרים זמניים ועד לניסוח הסכם. ללא צירוף עורכי הדין הסיכוי ליישב את הסכסוך נמוך, הפגישות המלוות עם עורכי יכולות להביא את הצדדים להישגים ולסיום הסכסוך בתקופה קצרה.

לאיזה ערכאה כדאי להגיש את הבקשה:

התשובה לשאלה זו משתנה ממקרה למקרה, לכן חשוב בטרם הגשת בקשה ליישוב סכסו לקבל יעוץ משפטי שיבחן את המקרה הספציפי שלכם, באופן עקרוני ניתן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לשתי הערכאות: בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. היה והליך יישוב הסכסוך לא יצלח, הגשת התובעות יוגשו לערכאה שאליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. כלומר, אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך  לבית הדין הרבני בית הדין יקנה לו סמכות והתובענות יוגשו לבית הדין הרבני. למעשה החוק החדש לא פתר את בעיית מרוץ הסמכויות בין הערכאות.

היתרונות והחסרונות של חוק החדש:

בקשה ליישוב סכסוך מוגשת על גבי טופס ואינה כוללת בתוכה טענות או עובדות בקשר לסכסוך, המטרה להביא לסיום הסכסוך בצורה הוגנת ובדרכי שלום. להביא את הצדדים לפשרה שתאפשר המשך יחסים בין ההורים לטובת ילדיהם. מנגד הארכת הדיונים וסחבת בסכסוכים משפחתיים, עומס על יחידות הסיוע שאינן עומדות בזמנים שקבע החוק, פגיעה בזכות הבסיסית של אדם להגיע לערכאה שיפוטית, החרפת מרוץ הסמכויות מי שהגיש את הבקשה ראשון הוא זה שיקבע את הערכאה  אליה יוגשו התובעות.