מה גובר הסכם ממון או צוואה?

שאלת השאלות מה  קורה  כאשר בני זוג עורכים הסכם ממון  (גם נשואים) הקובע כי במקרה של פטירה, בן הזוג   שנותר בחיים  הופך לבעלים של כלל הרכוש שהשאיר אחריו הנפטר כפי שמופיע בהסכם ממון. אולם  בן הזוג  שנפטר  ערך צוואה ובה הוריש את נכסיו  הרשומים על שמו לילדיו מנישואיו הראשונים. מתוך כך, עלולה להיווצר סתירה בין הסכם ממון לבין האמור בצוואה.  הקונפליקט  הזה בין חוק  יחסי ממון לבין חוק הירושה  הוא קיים ומחייב  התייחסות:

המחוקק איפשר לבני זוג (גם אלו שנישאו לפני 1/1/74) לערוך ביניהם הסכם ממון. נשאלת השאלה- האם יכול בן זוג לקבוע בהסכם כי עם פקיעת הנישואין עקב פטירתו יהא בן הזוג השני זכאי לכלל נכסיו? אם הורה כך בהסכם ממון , ומאוחר יותר ערך צוואה סותרת, תיווצר התנגשות בין החוקים.

סעיף 8 לחוק הירושה קובע: "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם- בטלים"

"מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה"

סעיף 8 אוסר על הסכמים בירושה, בעוד שהסכם ממון עוסק בעריכת הסדר ממון  למקרה של פקיעות הנישואין  במקרה של פירוד או עקב מקרה של מוות.

דיני ירושה עוסקים בשאלה מה יעשה ברכושו של אדם לאחר מותו, בעוד  שהסכם ממון מתייחס למערכת הזוגית. חוק יחסי ממון  בא לעשות הסדר איזון משאבים המפורט בסיף 5 ו- 6 לחוק.

במרחב החיים ישלוט חוק יחסי ממון, במרחב שלאחר הפטירה ישלוט חוק הירושה. לא קיימת סתירה בין חוקים אלו, הדגש הוא שע"פ חוק יחסי ממון ניתן לקבוע מהם הנכסים השייכים לכל אחד מבני הזוג בעת פטירה ולא אחריה. ברגע שבני הזוג מנסים לקבוע מה יהיה לשני ברגע של פטירה, הרי זו הורשה וחדירה לתחום הנשלט ע"י חוק הירושה ובמצב כגון זה, הוראות חוק הירושה תגברנה. הסכם ממון אינו בגדר הסכם בדבר ירושתו של אדם הסכם ממון הינו הסכמה בין איש לאשתו לגבי הזכויות הנובעות מקשר אישות. או בין בן זוג לבת זוגו הנובע מקשר במקורו בחיים משותפים (ידועים בציבור).

בעניין חוק הירושה  כפי שנקבע בפסיקה לא ניתן לעשות כל הסכם שתהיה בו  הורשה אלא בצוואה-  כפי שקבע כב' הנשיא שמגר בפרשת אזולאי, "הסכם בדבר ירושתו של אדם בין אם מדובר בדבר ירושה ובין אם מדובר בדבר מתנה (לא מתנה הניתנת לאלתר), תוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן" דהיינו, סעיף 8 א' לחוק הירושה קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחיים בטל. ירושה תינתן רק עם פטירת המצווה ובדרך שקבע בצוואתו. כל מתנה הניתנת לעת הפטירה הינה בטלה.

בני זוג עורכים הסכם ממון בו הם מסדירים את חלוקת נכסיהם עם פטירתם, הסכם זה נעול, וכל שינוי בו יעשה רק בדרך של הסכמה , לעומת זאת, צוואה היא מעשה חד צדדי הניתן לשינוי בכל עת ובכל שעה. בהסכם ממון היורשים אינם בעלי מעמד, אין הם יכולים לבטלו או להתנגד לו, בעוד שבצוואה הן יכולים להתנגד ואף לטעון להשפעה בלתי הוגנת. יוצא איפוא כי מעמדו של הסכם ממון עדיף על צוואה. בהסכם ממון יכולה האישה לוותר על מזונות על הזכות למדור, ויתור זה תקף רק בחיי הצדדים ולא יהא תקף לאחר פטירת הבעל או ההיפך, וזאת לפי הוראות סעיף 65 לחוק הירושה. ליורשי בן הזוג שנפטר יש אפשרות לתבוע על פי הלכת השיתוף (זוגות שנישאו לפני 74 ) או ע"פ הסדר איזון משאבים את חלקו של בן הזוג שנפטר ברכוש הנותר, אבל אם בני  הזוג ערכו הסכם ממון הקובע כי הרכוש שייך או לא לבין הזוג הנותר בחיים, כי אז לא תהא ליורשים עילה כל שהיא.